האם הילדים יעמדו בזה? טרק אגם הדרקון בזגוריה יוון (Drakolimni)

לקריאת הפוסט הקודם על זגוריה-צפון יוון

פוסט זה נכתב ע"י אוהד לבנת

היום ומחר, ה-LivnaTeam מתחלק לשניים – צוות אבא וצוות אמא:

צוות אבא - יוצא ליומיים טרק אלפיני לאגם Drakolimni כולל לינה בבקתת Astraka

צוות אמא – לוגיסטיקה, העיירה Papigo, בריכות Papigo

אורזים שלושה תיקים קלים כולל: מצעים ושמיכות (אין לנו שקי שינה), סנדלים לבקתה, בגדים חמים ללילה, כסף (לתשלום לבקתה וארוחות), כובעים, מים, פנס ראש, מברשות שיניים

כל המשפחה על הרכב - מ-Aristi לכוון נקודת ההתחלה של הטרק ב-Mikro Papigo.

חצי שעה נסיעה בכביש פתלתל הכולל גשר מעבר נהר הוידומאטיס ועלייה תלולה בסרפנטינות פתלתלות והדוקות.

חולפים את Papigo היפה והמטופחת (שמרגישה כמו מתחם תיירות מלאכותי ולא כמו מקום מגורים טבעי) עם בתי הצפחה המשופצים והגינון המוקפד.

ב-10:15 נקודת התחלה בגובה 950 מטר ליד הכנסיה ועץ הדולב הענק. תיקים על הגב וכל המשפחה מטפסת את תחילת המסלול בשביל מסודר בתוך חופת היער עד נקודת המחסה (ונקודת מילוי מים) הראשונה בגובה 1,200 מטר.

נפרדים מצוות אמא ב-11:30 ומתחילים את הטיפוס התלול לבקתה. ההתרגשות אדירה.

ברקע דנדוני פעמונים מכיוון ההר שהולכים ומתחזקים עד שאנחנו פוגשים שיירת סוסים שיורדת מהבקתה עם האשפה ובלוני גז ריקים.

מגיעים לנקודת מחסה נוספת בשעה 12:00 גובה 1,400 מ'. מרוקנים בקבוק מים ונהנים מהנוף שמתחיל להיפתח.

אנחנו כבר בנוף אלפיני – העצים בגובה שלנו ומפוזרים בדלילות, גם הילדים מרגישים על הגובה...

תומר ורותם לא מפסיקים לדבר תוך כדי המאמץ של העלייה – אני מבין ומתרשם שקטן עליהם:

"אבא – אני מרגיש בשמיים"

"אבא – אנחנו מזיעים את החיים"

"אבא – זורם לי הרבה אדרנלין בגוף"

"אבא – אני מתפוצץ מאושר"

ובין לבין מקשקשים פורטנייט ומיינקראפט.

אני קצת מודאג שהתחילו משפטים עם "אבא" – כבר שנים אני מוודא בקפדנות שהם תמיד אומרים "אמא".

נקודת מחסה: שעה 12:25 גובה 1,540 מ (כולל מתקן מילוי מים קרים).

מיעוט עצי המחט הנמוכים משתנה לכרי דשא, פריחה צבעונית ופרפרים.

ככל שתקרבים לאוכף, הרוח מתחזקת ומייבשת את הזיעה.

נקודת מחסה: שעה 13:30 גובה 1,750 מ' (כולל מתקן מילוי מים קרים)

רואים את הבקתה מרחוק אבל הגוף כבר עייף והחלק האחרון והתלול מצריך מאמץ מוגבר. גם תומר ורותם שותקים - סימן שגם להם נגמר הסוס.

בקתת אסטראקה: שעה 13:50 גובה 1,915 מ'. כל הכבוד!

בכניסה פוגשים את גיורגו – מנהל הבקתה. מתדרך לחוקי הבקתה:

- כניסה לחדרים משעה 15:00

- יציאה מהחדרים עד 08:30 למחרת

- נעלי הליכה מורידים בכניסה לבקתה. בבקתה עם סנדלים

- בבקתה מסתובבים עם מסכה

- לכלוך – מה שהבאנו, אנחנו מורידים מההר. מה שקנינו מהבקתה – נשאר לטיפול הבקתה.

- מיקום שירותים, מקלחות ומילוי מים.

- האורות נסגרים ב-22:00

- ארוחות ניתן להזמין עד 20:30

קונים קולה קרה ומשלימים סוכר – מגיע לתומר ורותם, הלכו יפה.

נחים כחצי שעה, משאירים את שני התיקים הגדולים בבקתה ויוצאים ב-14:30 לכוון אגם Drakolimni.

חצי שעה ירידה כ-200 מ' בשביל דרדרת לאגם הראשון לגובה 1,750 מ'.

- יציאה מהבקתה: שעה 14:30 גובה 1,915 מ'

- אגם ראשון: שעה 15:00 גובה 1,760 מ'

בתחתית העמק עדר פרות וסוסים שנהנים מהמרעה הירוק והשלוליות הרדודות הניזונות מכתמי השלג הפזורים מעל.

על חלקם פעמונים ומנגינת הדנדונים השלווה נישאת ברוח. מסביב צוקי הרים וכתמי שלג.

מכאן מתחילה עליה של 250 מ' אבל הצוות מדלג בקלילות.

מגיעים לאגם דראקולימני: שעה 15:45 גובה 2,010 מ'

אגם צלול מתגלה לעיננו –ההרים משתקפים על המים באפור הצוקים ולבן השלג.

שני שרידי מערומי שלג צמודים לאגם נמסים לתוכו אך באופן מפתיע המים נעימים.

בלי היסוס - קופצים פנימה ושוחים.

בתוך המים לטאות קטנות בגודל אצבע (מנשנשים חרקים) – דרקונים! מכאן שמו של האגם, הלטאות הללו בצורת דרקון קטן.

בקצה הצפוני של האגם – מצוק אין סופי שנותן תחושה של קצה העולם. יש מצב שהעולם אכן שטוח והגענו לקצה.

תומר מתלונן על כאב ראש קל – תפוז לקיבה והראש מסתדר.

שעה של כיף באגם ומתחילים את המסלול חזרה לבקתה

- תחילת חזור לבקתה: שעה 16:45

במרעה בתחתית הואדי עוצרים לקונצרטו לדנדוני פעמונים.

- בקתת Astraka: 17:45

צועדים למרפסת של הבקתה והבנים מתקבלים במחיאות כפיים.

יום בהחלט קשה אבל הבנים עזי הרים.

נכנסים לבקתה ולפני הזמנת ארוחת הערב מסדרים את התיקים והמיטות.

אירגנו את כל הישראלים (כ-15) שמחוסנים (מקורנה) בחדר אחד.

מזמינים ספגטי בולונז, סלט יווני וק ו ל ה (אמא לא בסביבה אז חוגגים על הסוכר)

גם בארוחת הערב, הישראלים יושבים בקבוצה אחת בחדר האוכל ומשתפים חוויות של הטרק ושל חוויות מהעולם.

לקראת 21:00 הסוסים והפרדות מוכנסים למכלאה והבנים משכנעים לצאת לעוד סיבוב בשלוגיות הצמודות לבקתה. פיפי בטבע ועם האור האחרון – צחצוח שיניים ולמיטה.

ב-22:00 כיבוי אורות ודממה יורדת על ההר (למעט קונצ'רטו לנחירות לתוך הלילה)

22.06

ליל נחירות בבקתה. תומר ורותם מספרים בגאווה שישנו כמו בולי עץ.

אורזים את התיקים ומזמינים ארוחת בוקר של לחם עם גבינה מותכת, ריבה, דבש וקפה/שוקו/תה.

צופים על הנוף – באזור המישורי ליד האגם מתחת לבקתה, רשמו קודמנו בעזרת אבנים לבנות את השמות שלהם והבנים מעוניינים גם.

ב08:30 משאירים את התיקים בבקתה ויורדים לואדי למסור ד"ש לברוך ג'מילי.

נעזרים באבנים של שיר/יעלה/יובל/אייל (סליחה מראש) וכותבים LivnaTeam להנציח את הטיפוס של הצוות המובחר.

ב-10:00 אנחנו בחזרה בבקתה, פוגשים שני מטיילים ישראלים ומקבלים שיעור מרתק במורשת יהודי יוון במלחמת העולם השניה.

- שעה 10:45 תחילת ירידה. גובה 1,915 מ'

"אבא – ממש כיף בירידה, רואים את כל הנוף. ממש טסים"

- הפסקת מים: שעה 11:30 גובה 1,550 מ'

עצים נמוכים מתחילים לכסות את המדרונות.

- הפסקת מים וסנדוויץ: שעה 11:50 גובה 1,410 מ'

מנגינה של דנדוני פעמונים הולכת ומתחזקת. שיירת סוסים שיורדת מההר עם הזבל ובלוני גז ריקים להצטייד ולחדש אספקה לבקתה.

- הפסקת מים: שעה 12:20 גובה 1,215 מ'. הגענו לנקודה שנפרדנו מעינת/שקד/לוטם.

העצים עוטפים את השביל – צל.

- הדולב ליד הכניסיה במיקרו פפינגו: שעה 13:15

פגישה מחודשת של ה-LivnaTeam. האחים בתחרות למי היה יותר כיף – מי ששתה קולה או מי שליקק גלידה.

תחושת גאווה בשני הבנים שעשו קילומטרז וגבהים אלפינים– נהננו מאוד.

זה מרגיש כמו סיפתח לטרקים בעתיד.