היום הקובע הגיע.
8 חודשים עברו מהרגע שהחלטנו שיוצאים למסע משפחתי, מבלי לדעת לאן, עד היום, 11.5.21, בו עלינו בבוקר על רכבת מכרמיאל לנתבג ומשם טיסה לאתונה. זוג +4 ילדים בגילאי 5 עד 13. בהמשך הבנו כמה מזל או טיימינג היה לנו- זו היתה הרכבת האחרונה כרגע לנתב"ג בגלל מתקפת הטילים על ישראל, שעד לפני 10 ימים היא לא עבדה תקופה ארוכה בגלל הקורונה...
גם הטיסה לאתונה, יוון, היתה מהאחרונות שיצאו כרגע בגלל הטילים. או בין ההתקפות.
ומה הרעיון? מאיפה כל זה בא לנו?
פתאום באמצע החיים?
ריסטארט?
בתחילתו של סגר קורונה שני בישראל הבנו שלא כך התכוונו לגדל את ילדינו. חיים בין סגרים ומבידוד לבידוד. המצב ההזוי של ילדים לבד בבית במשך ימים שלמים, ללא מסגרות חינוך, והורים במקומות העבודה שלהם, היה לא הגיוני עבורנו, והחלטנו שזה הזמן לקחת את המושכות לידיים ולנהל את המשפחה כפי שאנחנו רוצים. התחלנו לחקור על טיול של שנה למזרח, אבל באותה העת כל מדינות המזרח היו בסגר קשוח ומשפחות שטיילו שם נתקעו למשך חודשים באותו המקום. לא שזה רע להיתקע באיזה חוף בקופהנגן, למשל, אבל אנחנו רצינו טיול, לא מגורים במקום אחד. כי מגורים במקום פסטורלי ושקט יש לנו בארץ, זה בדיוק הבית שלנו. חיפשנו מקום יחסית קרוב לישראל, שיהיה קל לחזור ממנו בעת צרה אם תהיה, שהנופים יהיו יפים ומיוחדים, ים, תרבות ואוכל טובים ושלא יהיה יקר במיוחד.
וככה הוחלט, די בקלות, על יוון.
יש בה כל מה שביקשה נפשנו.
ו4 חודשים פסק זמן זה משהו שגם בעבודות שלנו אפשר לספוג.
עכשו, אחרי שסימנו מטרה גדולה, פרקנו אותה לגורמים, התחלנו לחקור וללמוד הכל אודות יוון, ואפשר לצאת לדרך. התוכנית המקורית היתה לטוס בסוף מרץ, כדי להרוויח לימודי סקי בסוף העונה. אבל הקורונה שינתה תוכניות.
אתרי הסקי ביוון לא נפתחו כלל השנה והמדינה כולה נכנסה לסגר לפחות עד מאי. אז לשם כיוונו. לקראת כזה טיול יש המון הכנות, וכשזה בזמן קורונה, הרבה דברים משתנים כל רגע. החלטנו לדחות הכל לרגע האחרון מתוך מחשבה שהדברים ילכו, יתבהרו ויפתחו כתוצאה מהחיסונים.
וזה עבד לנו.
שבועיים לפני הטיסה ניגשתי למלאכת חיפוש והזמנת הכרטיסים.
אבוי!!!
שכחתי באיזה אתרים מחפשים. מה נהייה ממני? מעל שנה בלי טיסות וכבר שכחתי את הדבר שעשיתי כ"כ הרבה פעמים? בסוף התעשתי.
50$ כרטיס טיסה לכיוון אחד. בשל הקורונה לא ניתן לקנות חזור לעוד 4 חודשים. וגם ביטוח בריאות ניתן רק ל60 יום. אז נחכה.
כרטיסים יש. זה העוגן. משם נתקדם.
בשל החשד להידבקות בקורונה החלטנו ש10 ימים לפני הטיסה הילדים כבר לא יהיו במסגרות החינוך. כדי לא להיות תקועים סתם כך בבית יצאנו לחופשה של לפני המסע, שבוע באילת ובדרך אליה.
אחרי אילת נותרו לנו יומיים עד הטיסה בהם עשינו את כל הסידורים- בדיקות קורונה, ביטוח נסיעות לחו"ל, קניות, תקשורת, השכרת הבית שלנו, ענייני רכב, טפסים בירוקרטיים ועוד.
זהו,
לקחנו פסק זמן של 4 חודשים,
פתאום באמצע החיים,
ויצאנו למסע משפחתי מגבש. מסע של ביחד.
היום הראשון הוא תמיד ארוך ומתיש גם אם הטיסה ממש קצרה.
אנחנו גרים בצפון, צריך ליסוע לרכבת כחצי שעה, אחכ שעתיים רכבת, 3 שעות נתבג, שעתיים טיסה, איסוף מזוודות ויאללה, יוון...
עוד מהארץ הזמנו יאכטה לשבועיים, אבל עד אז יש לנו 4 ימים שלמים להעביר. אתונה פחות מתאימה לנו לכזו תקופה ארוכה יחסית, החלטנו לשכור רכב ולנסוע לאי Evia. שוכרים רכב ל7 אנשים בשדה התעופה במחיר מופקע של 330 יורו ל3 ימים כולל ביטול השתתפות עצמית, מזמינים דירה באי ויוצאים לדרך.
